top of page

עדי קרני

My Yemenite Idol

אביב לנד

לרקוד מהבטן

יואן בן חיים

סלסולים בדיסטורשן

יש לו חלום

מאת: אביב לנד  צילום: תומר וקנין (אוסף פרטי)

"כמו לשתות כוס מים"

אי שם בשכונת רמות בבאר שבע, בכיכר שמכונה אצל המקומיים "האנדרטה",  מתנוסס שלט כחול וגדול ועליו הכיתוב 'פיצה סטטוס'. בחור מחוייך מפלס את דרכו בין מסת האנשים כשבידו מגש פיצה, ריח של טאבון מתפזר באוויר, כולם באים לאכול את הפיצה של הסלב המקומי. בדרך כלל לא רואים זמרים  מפזרים זיתים שחורים מעל שבבי גבינת בולגרית, אבל מתן בוזנח (25) עושה זאת בשמחה ואפילו מסלסל עם עצמו תוך כדי רידוד הבצק. ככה זה שאתה בעל עסק ביום וזמר ים תיכוני בלילה.

 

מתן בוזנח לא עובד, הוא מגשים חלומות. מבחינתו 'פיצה סטטוס' היא הגשמת חלום, "תמיד רציתי עסק משלי. אני חייב להיות עצמאי, קשה לי כשאומרים לי מה לעשות". מזה חמש שנים שהוא מנהל את העסק, פיצרייה-מאפייה, שמאכילה את תושבי השכונה במשולשים ומספקת עוגות ומאפים לרוב מוסדות הלימוד באזור, לאוניברסיטת בן גוריון שבנגב ולבית החולים 'סורוקה'. "העסקים בלי עין הרע" הוא זורק, זה אמנם לקח זמן ועבודה קשה אבל לפי החיוך שעל פניו זה כנראה השתלם. לא פלא, בהתחשב בעובדה שבוזנח הוא לא בעל העסק היחיד במשפחה. אביו איש עסקים שכבר התעסק בתחומים רבים ואחיו הגדול הוא בעליה של מסעדת 'קפה-קפה' בנתיבות. עסק זה  לא חלום קל, אבל הוא אמור לממן חלום אחר, "מבחינתי העסק זה בשביל הפרנסה, לממן את החלום האמיתי שלי, לשיר. זה מה שאני רוצה לעשות".

אייל גולן לא קרא לו, אבל הוא למד הרבה. בעיקר שהמפתח להצלחה הוא כסף - "עולם המוזיקה המזרחית נורא קשה, ממש לא קל כפי שרבים עשויים לחשוב. גם אני חשבתי ככה וגילתי שזה תחום די מגעיל, רק כסף וקומבינות. אייל גולן הייתה בשבילי חשיפה, הכרתי אנשים כמו גיספן ולאון. זה אנשים שאם הם כותבים לך שיר, הקהל יכיר אותך וישמיעו את השיר שלך. זאת חשיפה אדירה, לכתוב שירים בשבילם זאת לא בעיה, אם אני פונה אליהם אני יודע בוודאות שהשיר יעוף ויצליח. אבל הם רוצים הרבה כסף, המון כסף. בסכום שהייתי משלם להם, אני יכול לקנות 3 שירים אצל כותב אחר, זה מה שאני עושה, זה יותר שווה לי".

 

מותג מצליח, הוראות הרכבה

 

יש לו כבר שלושה שירים, את כולם כתב מנהלו לשעבר ראובן כרמל. "הוא היה המנהל שלי תקופה ארוכה, הכרנו ב'אייל גולן קורא לך' והוא אמר לי שהוא רוצה לכתוב לי שיר. הוא כתב לי את השיר הראשון "חיי בלעדיך" שאותו אני הלחנתי. הוא היה כותב שירים ואני מלחין. בשלב מסוים התחילו בנינו ויכוחים קטנים, היו לו בעיות אישיות אז נפרדנו".

 

הוא עדיין לא בין הכוונות של צלמי הפפראצי אבל הוא גם לא ממש אלמוני. אחרי שלוש שנים בתעשייה הוא הספיק להכיר אנשים מהברנז'ה, ליצור לעצמו קהל שומעים קטן ולפרסם את עצמו כזמר חתונות שיודע להעיף את הרחבה. אבל יש עוד הרבה עבודה כדי לקבל את החשיפה שהוא כל כך רוצה: "כרגע אני עובד לאט" אומר בוזנח "אני מתקדם לאט ובקצב שלי, אני לא ממהר". הרבה שירים עוברים לו ביד ואת מעט הזמן הפנוי שנשאר לו בין הופעות בחתונות לזמן שהוא נמצא בעסק, הוא מעביר בלבחור שיר אחד מוצלח מבין מאה השירים שהוא מקבל מדי חודש: "עברו לי הרבה שירים בידיים, מתוך מאות אני בוחר שיר אחד שאני מתחבר אליו. הרבה שירים זרקתי, אחד השירים שזרקתי היה "לא כואב לה" שעבר למאור אדרי, הוא הגיע לגלגל"צ והפך הצלחה".

וזה מה שהוא עושה מ-12 בבוקר עד 11 בלילה. זה לא משאיר לו הרבה זמן אבל הוא מסתדר. "בימים של הופעות והקלטות אני מפקיד את העסק בידיים של אמא. זה קורה הרבה, יש לי בין 12 ל-17 הופעות בחודש, רובן בחתונות".

 

לא על הריאליטי לבדו

 

את הקריירה הוא התחיל בגיל 22, כשעד אז עשה בעיקר קריוקי, מילה שהפכה לגנאי בשנים האחרונות, אבל בוזנח לא מתבייש בזה: "בסביבה שלי תמיד ידעו שאני שר, הייתי מופיע בטקסים בתיכון ועולה לבמה  בערבי קריוקי ב'מיראז' וב'דראפט' (מוסדות בילוי מפורסמים בבאר שבע) ובעיקר קריוקי. אחרי שהשתחררתי, עם דחיפה מחברים, החלטתי לגשת למיונים של אייל גולן קורא לך".

 

ב-2012 הוא וויתר על תוכניות כמו ה'כוכב הבא' ו'דה וויס' לטובת תוכניתו של אייל גולן 'אייל גולן קורא לך', התוכנית שקבעה באופן סופי כי ערוץ 24 הוא ממלכת הסלסולים וה'קולולולי' והשאירה את יהודית, שלום, אריק ועוד רבים וטובים, לשבת על הגדר. הקפיצה הראשונה של בוזנח למים לא הייתה מוצלחת, הוא  לא הצליח להרשים את פאנל השופטים בתוכנית, שמלבד אייל גולן כללה גם את יוסי גיספן, עדי לאון ואת חיים רביבו (עד היום לא ברור מה כדורגלן עשה בפאנל שופטי מוזיקה אבל ניחא). "גם את שלב גלגל ההצלה לא עברתי. היום אני יודע שהייתי עדיין בוסר, לא יותר מזמר קריוקי בתחילת דרכו. אני לא מתבאס, 'אייל גולן קורא לך' הייתה חוויה מדהימה, הכרתי אנשים ולמדתי הרבה".

הוא סולח לעצמו על הפספוס ומבין שהעובדה שהשיר הצליח לא קשורה רק בטיב השיר, אלא במותג 'מאור אדרי'. כדי להפוך למותג צריך גרעין מעריצים וזהו עקב האכילס של בוזנח. הבחור חשדן, לא מוכן לוותר כל כך מהר, "אני יודע שחלק מהעניין של החשיפה זה לחתום אצל מישהו אבל קשה לי עם זה. אני לא מוכן שיגידו לי מה ואיך לשיר, זה קשור לחיבור שלי עם הטקסט והלחן" אומר בוזנח, "אני יודע שברגע שאחתום תהיה לי הרבה יותר חשיפה, אבל הרבה אנשים מהתעשייה שהכרתי עם הזמן הזהירו אותי לא לחתום".

 

הכרישים הגדולים של הים תיכונית

 

אפשר להבין אותו, בוזנח, כמו צעירים רבים שמשתוקקים לגעת במיקרופון, הם טרף קל לכרישים הגדולים. "היו לי הזדמנויות" מעיד בוזנח "באחת החתונות בהן הופעתי ניגשה אלי אישתו של רוברטו וקבעה איתי פגישה. רוברטו רצה להחתים אותי אבל הרבה הזהירו אותי. פחדתי לגמור כמו נאור אורמיה שחתם איתו ולא ראה מזה שקל" הוא אומר. בימים אלה הוא עובד עם דורון אילן ב'רדיו מנטה', בלי חתימות ובלי מסמכים. אילן פגש את בוזנח באחת ההופעות שלו אצל ירון אילן והחליט שהוא מקדם אותו ובינתיים הוא מרוצה מהעבודה שלהם ביחד "אפילו השמיעו אותי ברשת ג' ובשבילי זה כבוד גדול".

 

מבחינתו הוא הבוס הגדול, הוא עושה הכל לבד, הוא גם משלם על הכול לבד. להקליט שירים זה לא דבר זול. בוזנח מקליט את שיריו באולפן של המעבד מיקי אביעוז בבאר שבע. על כל סינגל הוא משקיע 10 אלף שקל לא כולל ההפצה של הדיסקים, שאת זה עושה יחצ"ן בתחילת דרכו עבור 8,000 שקלים בחודש. יקר אומנם, אבל עם עזרה של אבא הוא מצליח להסתדר. "אבא שלי לא היה בעניין בהתחלה, הוא העדיף שאני אתרחק מתחום המוזיקה המזרחית ואלמד מקצוע או תואר, ואני מבין אותו. אני רואה מה הולך שם במועדונים ובהופעות ואני גם מפחד מזה. סמים, אלכוהול ומעריצות, אתה מאבד את עצמך".

 

בסמים הוא לא נוגע, מבחינתו זה הקו האדום. אלכוהול אין בעיה, אבל סמים לא. "אני לא רוצה להגיע למצב שאני מתמכר לזה, אני רואה את כל הסטלנים האלה ואני נגעל" הוא אומר ומדגיש גם שלעולם לא יכנס לקשר עם בחורה שמעשנת. זה לא שהוא טלית שכולה תכלת, הוא נהנה מחיי הרווקות שלו ומאורח חייו כסלב מקומי. הפייסבוק שלו עמוס בבקשות חברות של בנות אבל מבחינתו הן מחוץ לתחום, בעיקר בשל העובדה שרובן קטינות. הבמות באולמי האירועים קוסמות לו יותר מהבמות במועדונים ובינתיים נוח לו להיות זמר חתונות.  הוא לא רוצה להתערבב ומסרב לדבר על הכסף שהוא מרוויח, אך מתקבל הרושם שלא רע לו בכלל. בימים אלו הוא עובד על סינגל חדש, בשקט שלו, בקצב שלו, ממשיך לפזר זיתים שחורים מעל שבבי גבינה בולגרית.

מספרים שזוהר ארגוב ושימי תבורי היו שניהם שיפוצניקים בטרם פרצו לתודעה אי שם בסוף שנות ה-70. משה פרץ הספיק לראות את רוב הקרקפות של טבריה כשעבד במספרה ואייל גולן היה בכלל פועל בניין וכדורגלן בחצי משרה. נראה שאצל הזמרים הים תיכוניים, חייבים לעבור דרך מקצוע 'אמיתי' בדרך לאלבום בכורה. מתן בוזנח, למשל, דואג למאנץ' של הבאר שבעיים כל הדרך לפסגה

/ כתבות בנושא /

/ הרשמה לניוזלטר /

/ בבלי5 בפייסבוק /

bottom of page