עדי קרני
My Yemenite Idol
יואן בן חיים
סלסולים בדיסטורשן
אביב לנד
יש לו חלום
לרקוד מהבטן
מאת: אביב לנד צילום: סתיו נוסרי
במבט ראשון אנשים מופתעים לגלות שזה העיסוק שלה, אבל סבתא שלה עשתה את זה, אמא שלה עשתה את זה, ולה זה מרגיש הכי טבעי שבעולם. יפרח התאהבה בצלילים ובתנועות של המחול המזרחי, והיום, הבחורה הקטנה והמתולתלת רקדנית מקצועית ומורה לריקודי לבטן.
יפרח גדלה בלהבים, מועצה מקומית הסמוכה לקיבוץ להב בדרום, לא בדיוק ברודווי אבל את קסם המחול והריקוד פגשה שם, בבית. היא באה ממשפחה שנושמת מוזיקה וריקודים, סבתה הייתה בצעירותה רקדנית פלמנקו, חוש הקצב עבר לאימה, עופרה, שהתחילה להופיע באופן מקצועי כרקדנית בטן מיד לאחר שהתחתנה, היא אפילו הופיעה כשהייתה בחודש הרביעי להריון עם צוף. כמעט בלתי נמנע שיפרח תגדל להיות רקדנית.
ובכל זאת, איך הופכים להיות רקדנית בטן?
"לא התחלתי עם ריקודי בטן, למדתי מחול ובלט. אני רוקדת מגיל קטן מאוד, בגלל אמא שלי תמיד הייתה לי זיקה לריקוד, בתור ילדה הייתי שואלת אותה מלא שאלות ומבקשת ממנה להראות לי תרגילים, אבל היא תמיד אמרה לי "חכי, עוד לא, קודם תלמדי מחול ובלט, תלמדי את כל היסודות ומשם תצליחי".
"בכיתה ט', חיים וקנין (מנהל חוג למחול בבאר שבע) לקח אותי לקורס מדריכים. בשנה הראשונה הייתי עובדת בתור עוזרת מדריך. נצמדתי למדריכים וחוויתי כל מיני סגנונות ובכיתה י'א כבר קיבלתי קבוצה משלי והדרכתי"
מסתבר שהאנרגיות של יפרח תופסות גם בניו-יורק, בסוף מחנה הקיץ היא קיבלה חוזה בחברת ‘stand with as’ שמקדמת פרויקטים חברתיים לבני נוער ולסטודנטים. התפקיד שלה היה לבנות תוכנית מאפס לפעילויות העשרה לבני נוער, תפקיד ניהולי שלא מצריך נעלי בלט. אבל היא המשיכה לעשות בהם שימוש, בגלל שהעבודה עם בני הנוער מילאה לה רק שלושה ימים בשבוע, בימים הנותרים היא הסתובבה בין בתי ספר בברוקלין והעבירה חוגים למחול אחרי שעות הלימודים. אחרי שנה שלמה, עם רזומה עשיר וחיוך גדול, היא החליטה לארוז מזוודות ולחזור לאהבה האמיתית בחיים שלה – רז, בן זוגה.
איך מנהלים זוגיות דרך הסקייפ?
"אהבה מנצחת, כאשר יש אהבה והרבה פירגון. אני מורידה בפניו את הכובע, אחרי ארבע שנות זוגיות הוא נתן לי לנסוע לשנה וזה קשה. אבל הוא תומך בי, כשמסתכלים על עולם הריקוד דרך העיניים שלי ורואים כמה אני מאושרת וכמה הריקוד ממלא אותי, מבינים כמה זה חשוב לי, וזאת הייתה הזדמנות בשבילי והוא פרגן לי ממש".
היא חזרה לארץ ונרשמה ללימודי חינוך מיוחד בשאיפה ללמוד בהמשך לימוד בתנועה. חזרה ללמד בחדרי כושר ואפילו העבירה חוג ריקודי בטן לטובת סטודנטיות באוניברסיטת בן גוריון שזכו בנקודת זכות על השתתפות בקורס.
מי בא לשיעורים שלך בדרך כלל?
"בדרך כלל באות אליי הרבה מבוגרות ויש לי קבוצת נשים שנאמנה לי. כשחזרתי לארץ הם חידשו את המנוי לחדר כושר בו אני עובדת. כשחזרתי לעבוד, לא הודעתי לבנות שהיו אצלי, אחת ראתה אותי במקרה ואמרה לי שהיא לא התחברה למדריכה שהחליפה אותי אז הפסיקה את המנוי ועכשיו שחזרתי זו סיבה להירשם מחדש. לכל מדריך יש את הקטע שלו וכנראה שהן מתחברות אליי. אני אישית לא מרבה לדבר הרבה בשיעורים, אני חוזרת על התנועה ועל הדגשים בלי יותר מדי דיבורים, אני מעדיפה לעצור את השיעור כשצריך ולהראות להן פיזית איך עושים את התנועה כדי שירגישו בעצמן מתי הן עושות את זה נכון".
איך זה ללמד ריקודי בטן בעולם שכולו זומבה?
"אני אישית לא מתחברת לזומבה. אני רואה בתנועה מקור טיפולי והרבה פעמים לא מלמדים בזומבה לעשות את התנועות הנכונות. בזומבה צריך לעקם את הגב, קשת לא בריאה לגב, צריך לדעת איך לעשות את זה וגם אז זה מאוד קשה. מה שקורה בסוף זה שאנשים דופקים לעצמם את הגב כי הם לא עושים את התנועה הנכונה, ובגלל שהם לא עושים את התנועה הנכונה אז הם גם לא מקבלים את החיטוב וההרזיה שהם מחפשים".
צעירות יותר מתחברות לזומבה מאשר לריקודי בטן.
"כן קשה לי למשוך את הצעירות. ריקודי בטן זה כמו ללמוד שפה, וצעירות מתייאשות מהר. הם לא מצליחות אז הם מוותרות"
באיזו מוזיקה את משתמשת?
אני משתמשת אך ורק במוזיקה ערבית, בארץ מעטים המקצבים שהם עשירים. יש לי זמרת לבנונית שאני מאוד אוהבת, ננסי אז'רם, אני משתמשת בשירים שלה לרוב והתלמידות שלי גם ממש אוהבות אותה. יש לה מוזיקה שעשירה בקצב. וכמובן יש לי את אמא שלי, היא שחשפה אותי לצלילים האלו, ואני מאוד אוהבת אותם. יש במוזיקה הזאת משהו מאוד עמוק אבל בדרך קלילה שעושה כיף חשק לרקוד. אמא שלי גם הספיקה לאסוף הרבה חומרים בשנים שהיא הייתה רוקדת אז יצא שיש לי אוסף גדול, אני גם כל פעם נוסעת לפסטיבלים לריקודי בטן כדי להופיע ועל הדרך רוכשת לי דיסקים נוספים לאוסף.
ננסי אז'רם, אחת הזמרות האהובות על יפרח
עם גיוסה לצבא הפסיקה לרקוד, היא שירתה בבסיס חיל האוויר בתור מ"כית טירונים. במהלך השירות עברה ניתוח בקע שפגע לה בעצב והשפיע על אגן הירכיים. פתאום הבחורה שלא מסוגלת להפסיק לזוז נזקקת לשישה חודשי טיפולי פיזיותרפיה אינטנסיביים. אבל מה שהיה אמור להוריד אותה מהבמה קיבל טוויסט לא צפוי.
"באחד הטיפולים אמרתי לפיזיותרפיסטית שלי שאני מאוד רוצה להתחיל לרקוד ריקודי בטן. היא אמרה לי שריקודי בטן הם הפיזיותרפיה שאני צריכה ולא צריך טיפולים מעבר. כי הריקוד עובד על אותם שרירים שנפגעו לי, האגן והירכיים. כבר במהלך השירות חזרתי להופיע, התחלתי להיכנס לריקוד יותר חזק ולאט לאט התחלתי גם ללמד ריקודי בטן"
החלום התגשם?
"לא בדיוק. תמיד אהבתי לרקוד אבל כל חיי חלמתי
ללמוד אדריכלות, התחום מאוד עניין אותי, אפילו התקבלתי לבצלאל והתחלתי במכינה. אבל חטפתי רגלים קרות. התחלתי לדבר עם סטודנטים שאמרו לי שלא יהיה לי זמן לרקוד וללמד, שעה-שעתיים בשבוע במקרה הטוב. המחשבה הזאת קצת ערערה אותי אז החלטתי לוותר".
היא ויתרה אבל לא לגמרי. אחרי שהחליטה שכבר לא תהיה אדריכלית מדופלמת מבית היוצר של בצלאל, יפרח התחילה במכינה למחול במכללת סמינר הקיבוצים. את לימודיה ממנה בעזרת הדרכות, באותה תקופה היא עבדה כמעט בכל חדר כושר נחשב בבאר שבע, לימדה ילדות קטנות בלט במועצה האזורית רמת הנגב וכמובן ריקודי בטן, המון שיעורים של מחול מזרחי אסלי.
אבל הזינוק האמיתי עוד היה לפניה. קצת לפני סיום שנת המכינה באו לה צרות טובות. היא קיבלה הצעת עבודה מהסמינר הקיבוצים, להדריך צעירות ומצד שני קיבלה הזדמנות לעשות את אותו הדבר, רק בפאקינג ניו יורק.
איך מחליטים?
"מצד אחד להדריך בארץ באחד מבתי הספר הטובים למחול, מצד שני לגור שנה בניו יורק ולעשות את מה שאני אוהבת. ברור שלגור שנה בניו יורק! זאת הייתה הזדמנות שלא תחזור על עצמה".
איך הגעת לזה בכלל?
"דרך חבר, הוא ידע שאני מלמדת והוא תמיד אמר לי שהוא אוהב את האנרגיות שלי. לפני שנתיים הוא יצר איתי קשר אבל זה לא כל כך הסתדר לי, הייתי באמצע המכינה בסמינר הקיבוצים ולא הבנתי מה הוא נופל עלי עכשיו עבודה בניו-יורק, זה היה נראה לי לא אמיתי אז וויתרתי. כמה זמן אחר כך ראיתי שהוא פרסם את אותה הצעה בפייסבוק, ללמד ילדים מחול במחנה קיץ', ישר עניתי לו: אני!".
"הדרכתי שם במשך שלושה חודשים, קבוצות של 50 ילד, זה היה מחנה קיץ של חברה פרטית שעושה סאמר קאמפ ליהודים, אבל לא רק ילדים נכחו בו, גרתי בברוקלין בדירה קטנה עם עוד שלושה חבר'ה שהדריכו יחד איתי. החברה מימנה את עלות המגורים ואת האוכל, משכורת לא קיבלנו".
מה עם מזרחית ישראלית?
"לא, אף פעם. אני בכלל לא שומעת מזרחית, הרבה פעמים אומרים לי 'תעשי לנו חפלה' ואני מסבירה להם שאני לא עושה חפלות שזה לא אותו הדבר. גם להקת שפתיים זו מוזיקה שלא מתאימה לריקודי בטן, אלא יותר לריקוד מרוקאי שהוא הרבה יותר קשה ועשיר מריקודי בטן ודורש יותר טכניקה".
את לא באמת נראית כמו רקדנית בטן.
"הרבה אנשים מופתעים כשאני אומרת להם שאני רקדנית בטן, הם מופתעים מזה. יש סטיגמות על רקדניות בטן, שהן פרובוקטיביות ויותר מידי מיניות, אבל זה לא ככה. גם לא כולן שמנות, למעשה מי שרוקדת נכון ומקפידה על טכניקה היא מאוד מחוטבת. ריקודי בטן עובדים ומחטבים את אזור הירכיים, האגן והרבה את הבטן".
מה השאיפות?
"לסיים את הלימודים בהצלחה, להמשיך ללימוד בתנועה, משהו שאני מאוד מאוד רוצה, לרקוד וללמד וכמובן להתפתח וללמוד בעצמי".
