השם של הלקה קרוי על שם משפחתה של אביגיל, שהיא גם זאת שכתבה והלחינה את כל השירים. חומרים מאוד אינטימיים אם תשאלו אותי, שהרי השירים מספרים את הביוגרפיה האישית שלה. סיפור על ילדה שגדלה בבית דתי בשכונת רמות בירושלים עם אהבה גדולה למוזיקה. "בצעירותי שרתי בלהקת רוק בבני עקיבא" אומרת אביגיל, "המשיכה למוזיקת רוק העלתה בי תהיות ושאלות לגבי הזהות הדתית והאמונה שלי. השירים הם תוצר החוויות שעברתי, עוסקים באמונה, דת ואלוהים". מבחינתה היא לא חזרה בשאלה, מבחינת האמונה היא עדין דתייה "אבל עולם הרוקנרול לא משאיר לי זמן לבטא את זה כמו שהייתי רוצה". בכלל, היא בחורה עסוקה, חוץ מלשיר היא גם למדה במשך שלוש שנים רפואה הודית והיום היא מטפלת. אחרי שנת לימודים יחידה ברימון היא עזבה ללמוד אומנות וחינוך במכללת 'סמינר הקיבוצים'.

 

עם קצת עזרה מחברים

 

לפני חצי שנה החליטו חברי הלהקה שהגיע הזמן שהשירים של 'קובארי' יהפכו לאלבום. היה להם כישרון, אמביציה, שירים מעולים, רק כסף היה חסר. "לאביגיל היה רעיון" ברוך נותן לה את הקרדיט "לפתוח בקמפיין לממון האלבום בהדסטארט". הדסטארט הוא אתר מימון המאפשר לאנשים מוכשרים הזדמנות להשיג את הכסף הדרוש להגשמת חלומם תוך שמירה על זכות קניין רוחני מלאה. הם הצליחו, בעזרתם האדיבה של  173 תומכים לגייס 21,470 שקלים, ובעזרת הכסף הצליחו להפיק את האלבום ששמו "דת בית אלוהים אהבה" ולשחרר שני סינגלים "משעמם לי" ו"פולין".  השם  יומרני אולי והאלבום קצר יחסית (31 דקות) אבל הוא מכיל שמונה שירים שעשויים בטוב טעם והפקה שלא נופלת באיכותה מהפקות באירופה או ארצות הברית. הם כבר התחילו לעבוד על אלבום שני, שאותו הם מקווים לממן בעזרת הרווחים מההפצה של 500 הדיסקים מהאלבום הראשון ובעזרת הרבה עזרה מהקהל.