top of page

איתן מהבלוק

מאת: איתן נחמיאס  צילום: אוסף פרטי

פה חצי מהמילים. ״אחחח יענקל'ה!", הוא זרח, "איזו הופעה! איך לעזאזל פספסנו את ההופעות הקלאסיות שלו בפלאקה וקפה תל אביב?״.

 

אז כן, הצד האשכנזי המתנשא קצת השתלט על חיי, ורוב התקליטיה שלי מכילה ג׳אז, בלוז, רוק, היפ הופ... וכן גם תקליט ויניל שנקרא ״חגיגה מזרחית על הכיפאק - מיטב הלהיטים״ עם תמונה ענקית של חומוס עם שמן זית, גרגירים ופיתות.

 

בכל מקרה, היום כאדם בוגר, הושפעתי רבות מהשכונה, אני יודע שמילה זה חשוב, האשכנזים הרגו את זוהר, אין מצב שהאוטו עובר טסט בלי תאורת אולטרה, נשים מגיבות הכי טוב לשריקות  ושמזרחי על חמור בפלאקה, יותר מסוכן מאשכנזי בצוותא על אלפקה. 

 

בכל מקרה, אין לשכוח שלעיתים הצד המזרחי יוצא ואומר ״תקשיב יא חתיכת אשכנזי מנאייק, מי אתה שתדבר עלינו ככה, וואלה חבר שלי הכריש מספר אחת בצפת, העבריינים עושים לו כבוד עד לעכו.  אפילו בנהריה שומעים את השם שלו משקשקים. תנגן לי ׳בום, בום, מבטיחים בולו בולו, בום בום, מדברים פקה פקה׳ לפני שתקבל איזה בוסה אחת לפנים״.

נראה אתכם מדברים איתי עכשיו.

כשגדלתי בגטאות ירושלים בראשית שנות השמונים, למדתי שלרוב, אנשים שוברים את החוקים כמוצא אחרון. למשל, בתור ילד חנון בשכונת מצוקה, כאשר כל נסיונותיי להשתלב בחברה כשלו, המפלט האחרון היה הסמים. כנרקומן, המוצא האחרון להשיג את הסם היה לגנוב מכשירי VHS מהשכנים (זה היה מודרני ויוקרתי פעם).

 

בכל מקרה, לי כילד בעל חזות אשכנזית בין שחומי עור, ״ערסים״ בלשון העם - היה את המוצא האחרון להישרדות בשכונה: לשמוע מוזיקה מזרחית, לשמוע קצת ראפ בשביל ה״סטריט קרידבילטי״, ולתת להם לשחק במחשב שהיה לי. בתמורה, לא רק שהרגשתי חלק מהחבר'ה, הם גם שמרו לי על הגב והפסיקו לגנוב לי את העוגיות והשוקו בארוחת עשר.

 

בגלל שאני מעורב: מזרחי-אשכנזי (בפועל נראה יותר לבן מכל פולני), הצלחתי לפשפש בתקליטים והקסטות באוסף המשפחתי ואפילו למצוא הרבה מוזיקה באנגלית, בצרפתית ואפילו כמה קלטות של מוזיקה מצרית/לבנונית

הפיצול האשכנזי והמתנשא שלי אמר לי ״תקשיב יענקל'ה, אתה ועבד אל-חלים חאפז בווקמן הרבה יותר מגניבים מהערסאוותים בשכונה שמנגנים חיים משה בשבת בבוקר בווליום שמרעיד גם את האשכנזים המעטים במרכז הקליטה״.

 

אז כן, עברו שנים מאז, אבל עדיין אני אוהב מוזיקה ערבית, אפילו יש כמה שירים של חיים משה שמעלים בי רוח נוסטלגית. לפני שנתיים הצד האשכנזי המתנשא והמוזר שלי הלך להופעה של עופר לוי בצוותא וידע בעל 

מערכת "בבלי" עשתה טעות והבטיחה לאיתן נחמיאס, "קודמן" לשעבר, מקום לכתוב בו על איך המוזיקה המזרחית-עממית מהשכונה בירושלים הצליחה לחדור אליו לתקליטיה. הקריאה לא מומלצת לירושלמים ובכלל

/ כתבות בנושא /

יואן בן חיים

גרפיטי על קיר המתנ"ס

מאור הוימן

גאה לאהוב אירוויזיון

בר קיאסי

צ'אנס לטראנס

ליאור שרעבי

להטות את הזרם

/ בבלי5 בפייסבוק /

/ הרשמה לניוזלטר /

bottom of page