top of page

    מאיר דוד כהן, דויד ליבנה

את מנחם נאבת אנו פוגשים במרכז העיר ירושלים, אך למרות חזותו החרדית המקום לא זר לו. מידי שבוע הוא מגיע לאזור כדי להעביר שיעור פילוסופיה כללי לציבור הרחב ב-'הולצר ספרים'. אבל, מסתבר שזהו הדיסוננס הקטן ביותר שנפגוש בשעתיים הקרובות לצידו.

 

נאבת, תושב שכונת 'קריית משה' מאז לידתו, הוא בנם של עולים מצרפת, הבכור מבין שמונה ילדים. אביו הוא ראש הכולל 'שערי תורה' בשכונה ואמו מזכירה. אשתו היא קלינאית תקשורת במקצועה, והם הורים לילד אחד. הוא גדל והתחנך בשכונה במוסדות של הזרם החרדי-ליטאי, למרות היותו ממוצא אלג'ירי, אך לדבריו אף פעם לא הרגיש שייך לזרם מסוים. בעבר היה מופיע ברחבי ירושלים בערבי שירה וחזנות מזרחית בליווי נגינת עוד.

 

ספרו של נאבת – 'לרגעים תבחננו' -  נראה לכאורה ככל הספרים בארון הספרים היהודי - כריכתו עבה והוא מאגד בתוכו כ-400 עמ' על מעלת התשובה והימים הנוראים. אולם תוכנו של הספר מעמיד שאלת קשות לאדם הדתי שמעיין בו. הספר, שדן בדבר הבסיסי ביותר בעולמו של היהודי הדתי – התשובה - משלב בתוכו את גדולי הפילוסופים המערביים, מניטשה ואריסטו ועד לוינס והיידייגר, ותוכנו הפילוסופי והלמדני אינו מתאים ל-'הדיוטות' שאינם מתעניינים בפילוסופיה. בביקורת שנכתבה על הספר בבלוג ייסורי הדעת נכתב כך: "נדירים הם הספרים המשלבים אינטלקט מעמיק ורחב עם רוח צעירה, מתמסרת וחתרנית".

תמונה של הספר. צילום: מנחם נאבת. 

איך מגיע מישהו חרדי שמעולם לא למד באקדמיה להרצות על הגותו של פאולוס ואפולוגטיקה?
 

"קודם כל פאולוס היה יהודי. פעם באמת חשבתי שזה מתנגש עם היהדות. הביקורת של פאולוס היא אנטי יהודית במובנים רבים ובוודאי שאני לא מסכים איתה. אבל אני מתכתב עם הביקורת של פאולוס כל הזמן. מפרופסור ישעיהו לייבוביץ' למדתי שאני יכול להיות יהודי באופן מלא אבל זה לא ישפיע על המחשבות שלי וזה לא אומר שאני צריך לחשוב משהו מסוים. נקודת המוצא שלי היא שאני יהודי, זאת לא המסקנה!. וזה לא אומר כלום על חיי המעשה. היהדות מתאפיינת באופן מעשי, במצוות המעשיות ולא במחשבה. במובן הזה לחשוב על פאולוס זה מחשבה יהודית בעיני. ההצדקה העצמית, האפולוגטיקה, בעיני היא דבר חיובי. הדת שלי היא חיובית בגלל שזו הדת שלי".

 

זה קצת עצוב לחשוב ככה

 

"אני יוצא מנקודת ההנחה שאנחנו לא מתנהגים איך שאנחנו מתנהגים בגלל איזו אמת גדולה. אנחנו מתנהגים איך שאנחנו מתנהגים בגלל הזהות האישית שלנו. השאלה של היהדות היא לא מי צודק אלא מה מוטל עלי כיהודי. מה החובות שלי. איפה שאנחנו מדברים עם שאר העולם זה לא בשאלות הדתיות, אלא בשאלות שהם מחוץ לזהות, בשאלות חילוניות אוניברסליות כמו למשל שבע מצוות בני נח".

 

למרות שנאבת מסרב להכיר בכך שספרו הוא 'חתרני' נדמה שהוא מחולל מהפכה שקטה כאשר הוצאה מחודשת של הספר עומדת על הפרק. נאבת, שלמד בבני-ברק בישיבת פונוביז' החרדית-ליטאית, נחשף לפילוסופיה דרך משנתו של הרמב"ם ובעיקר דרך ספרו 'מורה נבוכים'. בזמן שחבריו התפלפלו בסוגיות תלמודיות הוא הציב שאלות קיומיות של מי אני ומה תפקידי בעולם. "המסגרת לא סיפקה לי מענה לשאלות האלה. ומטבע הדברים הלכתי לחפש את התשובות במקומות אחרים. בגלל שלמדתי בבני-ברק נרשמתי לספרייה העירונית ברמת גן, לא הרחק משם, והייתי הולך מידי פעם לספרייה באוניברסיטת בר-אילן כדי לקרוא ספרי פילוסופיה".

 

לספר יש הסכמות רבניות?

 

"לא, הוצאתי אותו ככה, לעצמי, והוא עשה רעש. לא תכננתי שהוא יהיה ספר רציני. תוך חודשיים-שלושה סיימתי לכתוב והוצאתי אותו לאור".

 

 ההשפעות שיש לך מההוגים המערביים הן גם ההשפעות שהיו להוגים יהודיים לאורך ההיסטוריה?

 

"אני חושב שמבחינה היסטורית אם ניקח למשל את האקזיסטנציאליזם בסוף המאה ה-19, יש השפעה של התפיסות האקזיסטנציאליסטיות גם על הוגים יהודים. אני חושב שזה מרחב תרבותי משותף ולא השפעה ישירה".

 

איך מקבלים אותך בחברה החרדית, ואיך קיבלו את הספר?

 

"אני חשוב שלא הרבה חרדים קראו את הספר. שמעתי הרבה שאמרו שאני אפיקורס ושאני מסלף את היהדות, אבל מבחינת החברה החרדית אני לא אדם ששווה להחרים, או להתייחס אליו".

מנחם נאבת. צילום: מתוך האלבום המשפחתי.

אתה לא מפחד שחרדים שיקראו את הספר עלולים לצאת לכפירה?

 

"משפט מפורסם אומר 'התורה כותבת: בראשית ברא אלוהים וכל הרוצה לטעות שיטעה'. מי שרוצה לטעות יטעה. אי אפשר לחסום כל דבר כי אולי זה ישפיע בכיוון הלא הנכון. האתגר שלנו כבני אדם הוא להתמודד עם דברים. לא צריך כמובן להיחשף ולקרוא כל דבר. אבל הספר אינו סכנה, כמו שפצצת אטום אינה סכנה. האנשים שמשתמשים הם הסכנה".

 

נאבת, שפעיל גם ברשתות החברתיות, פרסם במהלך מבצע 'צוק איתן' פוסט שזכה למאות שיתופים ולאלפי לייקים. בפוסט הוא כתב על חוויותיו מנסיעה ברכבת הקלה בימי המבצע, ועל גילויי השנאה כלפי ערבים שלהם הוא היה עד. נאבת בעצמו ספג דברי ביקורת מנוסעי הרכבת באותו אירוע עקב הבעת דעותיו, שנמצאות על הסקאלה השמאלית במפה הפוליטית.

 

מה מביא מישהו מחינוך ליטאי, מדגל התורה ואגודה ישראל, לכתוב פוסטים ולהציג עמדות שנתפסים כהיפוך גמור לאידיאולוגיה החרדית?

 

"אני חושב שזה פרי מחשבה עצמאית. לי באופן אישי מאוד כואב שהחברה החרדית נוטה ימינה. מה שמפריע לי בימין שמשפיע על החברה החרדית זה המשיחיות. הלך הרוח המשיחי, הקיצוניות, שרואה רק מטרה אחת ובדרך הורסת הרבה דברים טובים".

 

מה דעתך על הפרדת דת ממדינה?

 

"אני חושב שצריך להפריד כל דבר שמהדהד ככפייה דתית. אני חושב שלוח השנה צריך להיות עברי והזהות התרבותית המשותפת שלנו חייבת להיות זהות יהודית, אבל כל דבר שנתפס 'ככפייה' הלכתית אני חושב שהוא רק עושה רע ליהדות".

 

לא חשבת ללמוד לימודים אקדמיים באופן רציני ומעמיק?

 

"אני לא רואה בזה הרבה תועלת. לימוד אקדמי מכניס אותך לתוך מסגרות, לתוך טקסטים שאתה חייב ללמוד ולא לכאלו שאתה רוצה ללמוד. במפגשים שלי עם סטודנטים לפילוסופיה אני לרוב מתאכזב מרמת העומק. מידי פעם אני הולך לאקדמיה לשמוע הרצאות שמעניינות אותי במיוחד ושמזמינים אותי אליהם".

 

ראש הכולל בו אתה לומד קרא את הספר, את טורי הדעה שאתה מפרסם?

 

"במקרה ראש הכולל הוא אבא שלי. אני לא חושב שהוא מסכים איתי על הכל אבל יש בו את הפתיחות להתדיין על מה שעולה בספר. העובדה שהורים שלי מצרפת אפשרה יותר פתיחות במשפחה. אנחנו לא סגורים כל-כך כמו חרדים במאה שערים".

 

על מה יהיה הספר הבא?

 

"אני עובד עכשיו על חמישה ספרים במקביל. הראשון הוא ספר הלכתי של חידושים תלמודיים, והאחרים הם ספרים רחבים יותר על יהדות. אבל אני חושב שהספר הבא שיתפרסם יהיה דווקא הספר ההלכתי שהתגבש מתוך לימוד בתוככי בית המדרש.

 

 מהי ירושלים בשבילך?

 

"אני ירושלמי בכל מובן המילה. כשהתחתנתי התעקשתי לגור בירושלים והבהרתי את זה לאשתי. ירושלים היא עיר של הרים ובקעות, עיר מטא-פיזית, במובן הזה שאנשים כאן מרגישים בעולם אחר. יש כאן תופעות חיוביות מאוד ושליליות מאוד. זאת עיר שתמיד במאבקים, תמיד יש כאן דברים מתנגשים. מישהו אמר לי פעם שזו עיר מטה-פיזית. מצד אחד גזענות ושנאה ומהצד השני הרבה אנשים שקוראים לצדק ולאנושיות. זאת ירושלים וזה מה שמיוחד בה. בתל אביב הרבה אנשים הם חקיינים של המערב הפוסט מודרני השטוח, שמתעסק בעבודה והצלחה, בירושלים זה כמעט ולא קיים".

 

מה המקום האהוב עליך בעיר? 

 

"החומות של העיר העתיקה. בעיניי זה מקום שמאד מבטא את ההיסטוריה של ירושלים. גם השוק הוא מאד ירושלמי. האנשים מירושלים של פעם, כמו בספרים של הרב חיים סבתו, הם האנשים הכי ירושלמים לדעתי".

מנחם נאבת (27), הוא אברך ירושלמי חרדי, בוגר ישיבת פונוביז', אוטודידקט, פילוסוף, מרצה לפילוסופיה ויהדות ופובליציסט שטוריו מתפרסמים באתרי אינטרנט שונים. הוא גם מחבר הספר 'לרגעים תבחננו - על התשובה'

הקו הפוליטי

תחנות נוספות בקו

הקו החברתי

"ההצדקה העצמית, האפולוגטיקה, בעיני היא דבר חיובי. הדת שלי היא חיובית בגלל שזו הדת שלי"

העיר
העתיקה

קטמון

שטיבלך

מאה שערים

הנחליאלי

המושבה
הגרמנית

לב העיר

נועה המשוררת

המקובל מהשוק

מחנה יהודה

קרית משה

פילוסוף חרדי

הכומר הארמני

הר הצופים

הפרופסורית הערביה

דתייה ופמיניסטית

הפרובוקטור

מאה שערים

סגן השר

גבעת רם

ראס אל עמוד

המתנחל

bottom of page