ומה עם ה-'סינמה סיטי' החדש?

 

"בינתיים סגור".

 

ואם יפתחו?

 

"לא יהיה מי שיגיע", אומר קרויס בחיוך ורומז על הפגנות גדולות שימנעו מאנשים להגיע למתחם. "כיום הרבה יותר קל להעיף אנשים מהעיר הזאת. החילונים כבר לא נלחמים על שום דבר. אין להם על מה להלחם", הוא מוסיף בסיפוק.

 

מה יעזור אם תעיף את החילונים מירושלים? עדיין יהיה חילול שבת, רק במקום אחר בארץ.

 

"לא אכפת לי שיהיו חילונים, גם פה בירושלים, אבל שלא יפריעו לי", הוא עונה. "מצדי שתחלל שבת כמה שאתה רוצה, זה לא אכפת לי. אתה תהיה בגיהינום, לא אני".

 

קרויס מספר באופן מפתיע כי חלם דווקא על ניצחון של המועמד החילוני, אלי כהן, בבחירות לראשות עיריית בית-שמש.  "אם הוא היה מנצח, היינו מחזירים את כל החרדים לירושלים. אבל לא הצלחנו", הוא אומר באכזבה. "הייתי בטוח שהוא ינצח. לא ישנתי חודש שלם. רקמתי תוכניות איך להעיף את כל החילונים מירושלים ולהחזיר את החרדים של בית-שמש לפה. רבתם על בית-שמש? אנחנו חוזרים לפה", הוא מספר על תוכניתו שנגוזה עם נצחונו של המועמד החרדי, משה אבוטבול.

 

צופה מהצד עשוי לחשוב כי קרויס הוא דמות נערצת בסביבתו, בגלל מסירותו הרבה לשמירת השבת וצביונה הדתי של עם ישראל. אך לא כך הדבר. מסתבר שקרויס נתקל בביקורת דווקא משכניו לשכונה, שאף מערימים קשיים עליו ועל משפחתו. "היו פעמים שהחרימו אותי. לא רצו לקבל את הילדים שלי לשום חיידר (בית ספר חרדי) באזור", הוא מספר בעצב. "הפעלתי פרוטקציות וקצת כסף ובסוף הם התחרטו. הילדים שלי היו התלמידים הכי טובים".

 

לא חשבת לשלוח אותם למוסד שלא שייך ל-'עדה החרדית', מקום כמו ישיבת 'מיר'? (הישיבה החרדית הגדולה בעולם השייכת לציבור הליטאי (ד.ל).

 

"לא! מה פתאום?!", מזדעק קרויס, "אני רוצה שהם יישארו יהודים. 'מיר' זה מסורתיים", הוא אומר חצי בהלצה, חצי ברצינות.

 

על-אף סלידתו מהחברה החילונית, קרויס לא נמנע באופן מוחלט משיתוף פעולה עמם. לאחרונה חבר קרויס לשיתוף פעולה ייחודי עם הספרייה הלאומית שסרקה פשקווילים רבים מתוך האוסף שלו, "כדי לשמור אותם לדורות", כדבריו. נוסף לכך, קרויס מארח בביתו קבוצות רבות שמטיילות בירושלים ומגיעות לשמוע ממנו על 'העדה החרדית' והאידיאולוגיה האנטי-ציונית שלה. תוך כדי הריאיון נכנסת לביתו קבוצה נוספת, הפעם מחברת כימקלים לישראל בחיפה, שעבורה חזר קרויס מוקדם מעבודתו בקייטרינג.

 

"ווס הרצוך?", מנסה אחד מאורחי הקבוצה להרשים את קרויס ביידיש כשהם מתיישבים בסלון ביתו. "הוא לא יודע לדבר ביידיש, הוא יודע רק לאכול ביידיש", מתבדח חברו. "אנחנו – 'העדה החרדית' – שחורים, פרזיטים, עלוקות", מציג את עצמו קרויס בציניות. הוא מספר לקבוצה על ההיסטוריה של 'העדה החרדית', קבוצה של יהודים דתיים, אנשי 'היישוב הישן', שפרשו מ-'הוועד הלאומי'. כיום מונה 'העדה' כ-8,000 משפחות, אשר אינן מקבלות שום תקציבים מהמדינה. "אסור לעם היהודי לקיים שלטון משלו עד ביאת המשיח", מסביר קרויס את הסיבה להימנעותם משיתוף פעולה עם מוסדות מדינת ישראל. "מי שהולך לצבא כופר בה', כופר בעיקרי האמונה", הוא טוען.

 

קרויס מעורר מהומה כאשר הוא מסביר לקבוצה שלא אכפת לו מחילול השבת עצמו, אלא מהשם הרע שהחילונים מוציאים על העם היהודי. "אני נלחם נגד חילול שבת ונגד אכילת חזיר כי אני רוצה להודיע לכל העולם שהחילונים לא מייצגים את היהדות, הם לא יהודים. יושבים גויים בכל העולם, מסתכלים על מדינת ישראל וחושבים שאלו היהודים. זה חילול ה'. יהודי לא נוסע בשבת, יהודי לא מורד באומות ולא נלחם בערבים. יהודי שומר תורה ומצוות. אני נלחם על השם של המדינה. שלא יקראו לעצמם מדינת ישראל". הוא ממשיך ואומר כי הוא לא רוצה להשתלב בחברה הישראלית כיוון שהיא הולכת נגד התורה. ""אבל אני עושה פסח, אני גם יהודיה, אני מסורתית", מנסה אחת האורחות להפגין את יהדותה. "את לא מסורתית כי הלכת לצבא, והמסורתיים לא הולכים", עונה לה קרויס עם עקיצה נוספת למיינסטרים של החברה החרדית.

 

כשנשאל האם הוא משלם מיסים?, ענה קרויס כי אין לו ברירה והיה מעדיף שלא."הבעיה שלי זה לקחת מהמדינה. אני לא רוצה להינות ממנה. אין לי בעיה לתת לה את המיסים כי אני לא נהנה מזה, להיפך – הם נהנים ממני", הוא אומר. לגבי תשלום ארנונה דעתו שונה והוא בוודאי לא משלם "כי זה מממן את התרבות החילונית". הוא מספר שכשהגיעו אליו אנשי הוצאה לפועל לעקל את תכולת דירתו אמר להם שלא אכפת לו מה הם ייקחו. "רוצים את השולחן? שייקחו. אני אקנה חדש".

 

קרויס לא מפספס שום הזדמנות לספר על המשחטה שנסגרה ותוקף שוב את 'ידידו הטוב', ניצב ניסו שחם. "90 שנה המשחטה עבדה עד שניסו שחם החליט לגמור אותי. הוא הביא אלף שוטרים שהחרימו לי את כל המכונות. הכל בגלל שאני חרדי", הוא אומר בזעם. "זה לא רק הוא, זה ביבי וכל המדינה. הכל תלוי מי עושה מה.